שפה חופשית
צורך במילים רגילות ("משהו לעור יבש עד 100 שקל, בלי בישום") הופך לקטגוריה, לקבוצת סינונים ולמיון.
עוזר קניות שעונה מתוך הקטלוג שלכם
לקוח כותב במילים שלו מה הוא מחפש, ומקבל בחזרה את רשימת המוצרים שלכם, כבר מסוננת לבקשה: אותם כרטיסים, המחירים שלכם, והוספה לעגלה בלחיצה אחת. ההטמעה היא תג אחד. אין ממשק לפתח, אין עמוד לכתוב מחדש, ונתוני לקוחות לא עוברים אלינו.
משהו לעור יבש עד 100 שקל, בלי בישום. קרמי לחות לפנים, כל 34 המוצרים.
זה כבר לא ניסוי. ארבע מזירות הסחר הגדולות בעולם השיקו עוזר קניות שיחתי באתרים שלהן בשנתיים האחרונות.
אף אחת מהן לא הסתפקה בתיבת חיפוש טובה יותר. כולן בחרו בשיחה.
הפלטפורמה
תיבת חיפוש משרתת את הלקוח האחד שכבר יודע את שם המוצר. כל השאר מתארים צורך, אדם, אירוע או התלבטות, וכל אחד מהם הוא מכירה שהאתר שלכם מפסיד בשקט. אלה ארבעת הדברים שהעוזר עושה בנידון.
צורך במילים רגילות ("משהו לעור יבש עד 100 שקל, בלי בישום") הופך לקטגוריה, לקבוצת סינונים ולמיון.
בקשות שאין מאחוריהן קטגוריה: מתנה, טיול, שגרה, "מה צריך בשביל…". כל סוג מוצר מאומת שהוא קיים לפני שהוא מוצע.
הוא עונה בשפה שבה הלקוח פתח, ומקבל קלט מדובר כשההקלדה היא החיכוך.
אותם כרטיסים, אותו סרגל סינון, אותו מיון: מסוננים מראש לבקשה, כשכל סינון שנבחר נשאר צ׳יפ חי שהלקוח יכול לערוך.
שאלות על שורה אחת נענות מתוך ידע מוצר שמור (התווית, המפרט, הגודל) ולא מתוך זיכרון המודל.
רשימה קצרה מושווית לפי המאפיינים שבאמת נבדלים ביניהם, עם המלצה שהסיבה מצורפת אליה.
הוא קורא לפונקציית ההוספה שלכם, כך שהמונה, העגלה המוקטנת והאנליטיקס מתעדכנים בדיוק כמו היום.
מוצר שמוזכר במשפט נפתח מעל השיחה. העמוד שמתחת מוחזר כפי שהיה כשהחלונית נסגרת.
כשאתם לא מחזיקים משהו הוא אומר את זה, במקום להציג בשקט את הדבר הלא-קשור הקרוב ביותר ולאבד את אמון הלקוח.
מה לקוחות שאלו, מה הוצג, על מה לחצו ומה נוסף לעגלה. הביקוש שלוגי החיפוש שלכם מעולם לא רשמו.
הבקשות שלא מצאו כלום שראוי להציג. קריאה של מה שחסר במגוון שלכם, שנכתבה בידי מי שניסה לקנות אותו.
אנחנו עונים מראש, מוצר-מוצר, על השאלות שהקטלוג יודע לענות עליהן, כך שהעוזר מעוגן עוד לפני הלקוח הראשון.
רוב הצ׳אטבוטים לקניות מייצרים משפט ומקווים שהוא נכון. לזה אין את האפשרות. תפקיד המודל הוא להפוך בקשה לשאילתה מובנית: קטגוריה, סינונים, מיון. חיפוש דטרמיניסטי בקטלוג שלכם הוא זה שמייצר את המוצרים.
"משהו לעור יבש עד 100 שקל, בלי בישום." בהקלדה או בקול, בעברית או באנגלית, במילים שיש לו.
לא את התשובה. הוא פולט קטגוריה, סינונים ומיון, וכל סינון שבחר הופך לצ׳יפ חי שהלקוח יכול לערוך או להסיר.
הרשימה שהלקוח כבר מכיר, מסוננת מראש. כל מוצר שמוזכר הוא שורה בקטלוג שלכם, במחיר שלכם, בזמינות שלכם. ההוספה לסל היא ההוספה לסל שלכם.
הנתונים שלהלן מודדים עוזר שרץ על האתר של הקמעונאי עצמו, ולא תנועה שהגיעה מ-AI חיצוני. הם אמיתיים במובן זה שהם נמדדו ופורסמו, ואף אחד מהם לא נמדד מול קבוצת ביקורת. אנחנו מציגים אותם כפי שהם, ומסמנים ליד כל אחד מה הוא לא מוכיח.
המרה אצל קמעונאים שמריצים עוזר באתר, לעומת כאלה שלא
Salesforce, 2026 · השוואת קבוצות
המרה אצל לקוחות שפתחו שיחה עם העוזר, לעומת כל השאר
Dashly · בחירה עצמית
המרה באתר אחרי הטמעת עוזר, +38% בסל
Tatcha, מקרה בוחן של ספק · ללא קבוצת ביקורת
מהכניסות שהגיעו מ-LLM פותחות שיחה עם עוזר קניות
מחקר על 329 מותגים · שיעור פתיחה, לא עלייה
אנחנו מציעים קבוצת ביקורת מהיום הראשון: נתח מוגרל מהתנועה לא רואה בכלל את נקודת הכניסה, וההשוואה היא בין מי שהיה זכאי לראות לבין קבוצת הביקורת, לא בין מי שנכנס לכל השאר. זה התכנון היחיד שאומר לכם מה העוזר חולל, ולא את מי הוא משך. עדיף לגלות את זה יחד בחודש הראשון מאשר להגן על מספר מוטה בחודש התשיעי.
וארבעה דברים שנכונים עוד לפני שנמדד משהו.
להטמעה, ועוד שורה אחת ב-CSP. שום דבר אחר לא משתנה.
רשומות לקוח, עוגיות או תוכן עגלה מגיעים אלינו.
מהמוצרים, המחירים והזמינות נקראים חי מהקטלוג שלכם.
מגישה לקטלוג ועד עוזר שעונה באתר שלכם.
אין ממשק לפתח, אין אימות, אין CORS, אין אינדוקס מחדש, אין גרסה לעלות. שום דבר בחנות, בחיפוש או בעמוד הרשימה שלכם לא צריך להשתנות. העוזר שולח קוד מוצר ומקבל תשובה בוליאנית. העבודה היא רשומה במנהל התגיות ושורה ברשימה שהצוות שלכם כבר מתחזק.
<!-- Google Tag Manager → Custom HTML → All pages -->
<script src="https://<widget-origin>/tag.js" async></script>Content-Security-Policy:
frame-src https://<widget-origin>;מוצר שמוזכר במשפט הוא כפתור שפותח אותו מעל השיחה, לא קישור.
הוא מסרב לכתוב להיסטוריית העמוד העליון בשמכם; כפתור החזרה נשאר שלכם.
טעינה ממקור נפרד (cross-origin) אומרת שהוא לא יכול לראות את ה-DOM, העוגיות או העגלה גם אם היה מנסה.
כשהחלונית נסגרת, העמוד מוחזר בדיוק כפי שהיה: אותם רוחבים, אותה גלילה.
העוזר נטען כמסגרת נפרדת בתוך העמוד שלכם, והדפדפן מפריד בין השתיים. הוא מקבל רק את מה שהעמוד בוחר לשלוח לו. את העוגיות שלכם, פרטי החשבון של הלקוח ותוכן העגלה הוא לא מקבל ולא יכול לקרוא, לא בגלל שהתחייבנו לא להסתכל, אלא משום שהדפדפן עצמו לא מאפשר זאת, וגם לא יאפשר אם יהיה באג בקוד שלנו.
הדפדפן חוסם את זה, לא הקוד שלנו.
מבודד אצלכם, נמחק לפי בקשה, לא משמש לאימון.
הקטגוריה מקשה על עצמה להשוואה. פלטפורמות discovery מאנדקסות מחדש את הקטלוג ומחליפות את החיפוש; בוטים של תמיכה עונים על פניות. זה דבר שלישי: יועץ שיושב מעל החנות שכבר יש לכם.
| פלטפורמות discoveryConstructor, Algolia, Bloomreach | בוטים של תמיכהIntercom Fin, Zendesk AI, Gorgias | עגליתיועץ בתוך העמוד שכבר יש לכם | |
|---|---|---|---|
| מה הוא מחליף | החיפוש ועמודי הקטגוריה שלכם | מוקד השירות שלכם | כלום. הוא יושב ליד הרשימה שלכם |
| מה הלקוח רואה | עמוד תוצאות חדש | חלון צ׳אט עם משפטים | רשת המוצרים שלכם, מסוננת מראש, עם צ׳יפים לעריכה |
| הטמעה | אינדוקס מחדש, בנייה מחדש של עמוד הרשימה, שבועות פיתוח | חיבור למערכת הפניות | תג אחד ושורה ב-CSP |
| מאיפה מגיעה התשובה | מודל דירוג מעל האינדקס שלהם | מודל שפה, ותקווה | חיפוש דטרמיניסטי בקטלוג שלכם |
ולכן השלושה אינם חלופות זה לזה. קמעונאי שכבר מריץ פלטפורמת discovery ממשיך איתה: העוזר מבקש ממנה את המדף, ועונה מעל מה שהיא מחזירה.
איך מתחילים
מה בדיוק עוזר קניות יעשה לשיעור ההמרה שלכם, אף אחד משנינו לא יכול לדעת היום. מה שכן אפשר לעשות מהר זה להראות לכם אותו עונה על המוצרים שלכם, ולכתוב מה האתר שלכם מפסיד היום.
עוזר עובד על פלח מהמגוון שלכם, לא דמו כללי.
קריאה כתובה של מה שתיבת החיפוש שלכם עושה עם שאלות אמיתיות של לקוחות.
צוואר הבקבוק אף פעם לא ההטמעה: הוא הגישה לקטלוג. כל השאר נמדד בימים.